זה קלאסי- אבל לא רק

אי שם בזמן הסגרים של הקורונה הגעתי לפודקאסט של אסף מעוז-

זה קלאסי.

כל כך נהניתי מהאחד הפרקים הראשונים- אני אפילו לא זוכרת בדיוק למה,

אני כן זוכרת שהמשכתי להאזין והיה לי פשוט כיף,

והסיבה ?

כי זה פודקאסט סופר מגוון עם המון המון דברים שבכלל לא שייכים למוזיקה קלאסית.

חיבורים מרגשים,

תחומים מרתקים,

המון העשרה,

ולפעמים זה פשוט מעניין ככה סתם, כי אסף משוחח עם אנשים מרתקים.

אחרי כמעט שנתיים,

פגשתי את אסף לשיחה על הפודקאסט, על עולם המוזיקה, ועל שינויים והתפתחות.

הכל התחיל במתנת יומולדת גאונית

כמוזיקאי קלאסי שמנגן בכל כך הרבה קונצרטים, אני כמעט ולא הולך להאזין לקונצרטים של אחרים,

אולי זה ישמע מוזר אבל בגלל שזה המקצוע שלי קשה לי לשמוע מוזיקה.

האלטרנטיבה שמצאתי היא פודקאסטים.

אני מאזין ל 50-60 פודקאסטים בצורה קבועה כבר שנים רבות.

בבוקר כשאני רץ,

בנסיעה בפקקים,

בכל הזדמנות שיש לי.

ליום הולדתי קיבלתי מתנה נהדרת מבת זוגי היקרה -

שיעור עם אחד הפודקאסטרים המובילים בארץ- יובל מלחי.

בעקבות השיעור קניתי ציוד והחלטתי שאני נכנס לזה.

זו היתה תקופת הסגר הראשון שיצרה עבורי הזדמנות להגשים חלום שהלך ונרקם במשך זמן.

הרגשתי שיש לי ערך להביא לעולם-

משהו נוסף על היותי נגן.

חיפשתי משהו שאוכל לתת למאזינים שלי,

לתת להם השראה מאנשים שמעוררים בי השראה.

אני מאזין לכל כך הרבה פודקאסטים, ומקבל מהם המון ערך:

השראה,

למידה,

ואפילו קצת שקט בזמן של לחץ.

הבנתי שגם אני רוצה לתת ויש לי הרבה מה לתת.

לרוב אני נותן דרך הנגינה שלי.

אני נגן בתזמורת הפילהרמונית הישראלית,

ובנוסף ברביעיית טוסקניני.

הרגשתי שיש לי מה לתת גם דרך הדיבור,

באמצעות שיחה עם אנשים אחרים.

לתת עצות מהדרך שלי ומהדרך שעשו המרואיינים שלי,

לתת רעיונות לעשייה,

לשינוי,

לשתף בדברים שהייתי שמח שהיו משתפים אותי במהלך העשייה והלמידה שלי.

המוטיבציה שלי להמשיך הן התגובות שאני מקבל.

שולחים לי תגובות מרגשות שגורמות לי להמשיך ולחפש תכנים נוספים לחשוף את הקהל שלי,

ובעיקר דרייב להגיע לקהל נוסף,

כדי להעניק לו את כל הערך הזה.

צילום מיכאל פביה

חלק גדול מהתפקיד הוא להיות אוצר

כנגן, השותף בבניית תכניות אני יודע עד כמה חלק האוצרות חשוב,

איך לבנות תכנית מלאה, מגוונת, מעניינת.

איך לחבר בין מוכר לחדשני, איך להצליח ולחשוף קהל שבא למוכר,

גם לדברים שהוא פחות מכיר ולגרום לו אולי להתאהב?

כך גם בפודקאסט.

אני עושה בעצמי את עבודת העריכה.

שיחות מרתקות שלפעמים נמשכות שעתיים,

אני צריך לערוך ל 40 דקות.

זה אתגר עם המון סיפוק.

לייצר משיחה כזו סטוריטלינג מסקרן, שיש לו התחלה אמצע וסוף.

לייצר נרטיב מעניין עבור המאזינים שלי.

איך מתקשרים עם קהל בלתי נראה?

כל נושא התקשורת מול קהל הוא נושא די מורכב.

על הבמה כחלק מהתזמורת הפילהרמונית הקהל לא באמת מכיר אותי,

או יודע משהו על מאחורי הקלעים של העבודה שלי ושל התזמורת כולה,

אני נגן נוכח נפקד.

אני חלק מחוויה גדולה יותר שעוברת לקהל.

יחד עם זאת, כנגן, אני כן מרגיש את האנרגיה של הקהל,

רואה אותם,

שומע אותם.

אני יודע מי מגיע לקונצרטים שלנו.

תקופה מסויימת יזמתי עם חברה נוספת בתזמורת סיור מקדים לקונצרט,

מעין סיור "מאחורי הקלעים" של התזמורת.

המטרה היתה שיכנסו קצת ל"מעבדה" שם הכל מתרחש, שיראו את הנגנים בחיים האמיתיים שלהם של לפני הקונצרט,

שיחוו חלק מהתהליך גם אם זה חלק ממש קטן ממנו, ולא רק את התוצר המוגמר והסופי.

בעיקר, היה לי חשוב שיבינו שהתזמורת בנויה מהרבה מאוד אנשים שונים שעושים מאמץ גדול לבנות את תחושת האחידות,

אבל בסוף הם כולם אינדיבידואלים שמשקיעים המון שעות בזמן החזרות ומחוצה להן כדי להביא את התוצר המוגמר שהם שומעים לרמת המצויינות.

הקהל מקבל את התוצר הסופי והמוגמר בלי להיחשף לדרך ולעבודה הרבה המושקעת בתהליך,

זה יכול להיות מתסכל.

אנחנו מייצרים תוצר ברמה בינלאומית, והקהל לא מודע לעבודה השחורה והרבה המושקעת בזה,

יתכן ואם הם היו מקבלים טעימה מהתהליך הם גם היו מעריכים אותו הרבה יותר.

אם בתזמורת אני יכול להחשב כנגן נוכח נפקד כי אני רק חלק מ..

בפודקאסט הקהל הוא הנוכח נפקד.

אני לא באמת יכול לדעת מי הם המאזינים שלי,

על צג המחשב הם נראים כאיזשהם מספרים שלא באמת אומרים הרבה.

זו אחת הסיבות שאני מעודד לכתוב לי דרך המייל או דרך קבוצת הפייסבוק של הפודקאסט,

ודרך המייל asafpodcast@gmail.com

זה מאפשר לי לייצר תקשורת ישירה יותר, להבין מה הערך שאני נותן,

ומה אני יכול לתת עוד.

הפורמט הוא המסר

הקונצרטים התזמורתיים עדיין מחולקים לתזמורת על הבמה, וקהל באולם אם איזשהו חיץ בלתי נראה בינהם.

פורמט המוזיקה הקלאסית הוא יחסית נוקשה ומבוסס על חוקים שנתקבעו במהלך מאות בשנים.

מצד אחד הקהל רגיל ומצפה לזה,

מהצד השני,

ברור שכדי שהעולם המופלא של המוזיקה הקלאסית ימשיך להיות רלוונטי גם לצעירים יותר,

משהו בפורמט חייב להשתנות.

היה נסיון קצר כשאולמות הקונצרטים חזרו לעבוד כרגיל, לשנות קצת:

להסביר בקצרה על היצירה בצורה בלתי אמצעית, בעזרת המנצח או הסולן.

זה איפשר לשמוע את האדם העומד מאחורי הכלי או שרביט הניצוח ולא רק לצפות במיצג מעולה.

בנוסף, היה נסיון לקצר קצת את הקונצרטים.

הרי ידוע לכולנו שהקשב שלנו התקצר ולפעמים קצת יותר קצר בלי הפסקה,

יכול להיות הרבה יותר מרתק.

איכשהו למרות שהיה נראה שיש לזה פוטנציאל,

החליטו בתזמורת הפילהרמונית לחזור לפורמט המקובל והידוע של שעתיים קונצרט עם הפסקה באמצע.

אולי חבל שלא נתנו לניסיון הזה עוד קצת הזדמנות,

ואולי הקהל הקבוע השתוקק לחזור למוכר ולידוע.

צילום מירי דוידוביץ

לאן אפשר להתקדם? אילו דברים חדשים אפשר להעז?

בעקבות תקופת הקורונה והפודקאסט,

אסף החליט שאפשר לפחות בגזרת הרביעייה לעשות משהו אחר ולשלב בין הדברים,

וזה מה שאסף כתב על הקונצרט הראשון מתוך סדרה של קונצרטים קצת אחרים:

"ביום שבת האחרון הגשמתי חלום. זה לא כזה דבר טריוויאלי,

יש לי המון חלומות - קטנים, גדולים אבל חלק קטן מהם מגיע לידי מימוש. חלמתי לשלב בין שלושה עולמות - נגינה ברביעייה, הפודקאסט ״זה קלאסי״ והקהל. רק באמצע המופע שלנו הבנתי שמה שחלמתי אשכרה מתגשם!

אני עושה בעצם פודקאסט בלייב, מול הקהל.

הקהל הופך לחלק פעיל במפגש ומרשה לעצמו לחייך,

לשאול שאלות,

ואפילו להזיל דמעה.

איזו התרגשות. ומהכיסא של המנחה אני מיד עובר לכיסא הכינור ברביעייה

ומנגן עם חברי להרכב מוסיקה נפלאה, כיפית ומשחררת."

אסף משלב בין המוזיקה הקלאסית אבל בפורמט קצת פחות נוקשה,

בשילוב עם אמנים נוספים, חלקם מתחומי אמנות אחרים,

ובעיקר מייצר תקשורת בלתי אמצעית עם הקהל.

בנוסף, וזה ממש טרי וחדש,

לבקשת הקהל, אסף הולך להוציא פודקאסט נוסף בשפה האנגלית שאמור לצאת ממש ממש בקרוב,

בשם Strings attached

עם אורח מיוחד במינו שהתראיין לפרק הפתיחה.

מומלץ לעקוב מתי הפרק יצא.

אז עכשיו אסף גם מנגן בתזמורת הפילהרמונית כ 100 קונצרטים בשנה,

גם מנגן ברביעיית טוסקניני עם תכנית חדשה וייחודית,

גם מוציא כל שבועיים פרק לפודקאסט,

ועכשיו מתחיל פודקאסט נוסף שגם בו יצא פרק כל שבועיים.

די עמוס... אבל תודו שנשמע סופר מעניין.

לסיכום

תקופת הקורונה עם כל הקשיים שהביאה לעולם התרבות,

יצרה גם הזדמנויות חדשות,

ולאסף, נגן כינור בתזמורת הפילהרמונית, זה אפשר להגשים חלום

ולהתחיל את הפודקאסט הנפלא "זה קלאסי?"

פודקאסט שמאפשר הצצה אל מאחורי הקלעים של עולם המוזיקה הקלאסית אבל לא רק,

אסף מפגיש את הקהל שלו עם אנשי תרבות מרתקים,

אנשים שעשו דרך מעוררת השראה.

השיחה של אסף המוזיקאי, עם אנשים שמגיעים לפעמים מתחומים אחרים לגמרי,

יוצרת חיבור מרתק והמון תובנות מעניינות.

דווקא כאחד שהגיע מהעולם המאוד נוקשה של המוזיקה הקלאסית, אסף מוביל כיוונים של תקשורת חדשה ונסיון בפורמטים חדשים של הופעות-

הכל כדי לייצר חיבור אמיתי יותר ורחב יותר עם הקהל.

ונסיים בכמה המלצות:

ביקשתי מאסף שימליץ על הפרקים המיוחדים ביותר עבורו בפודקאסט

ואלו הם:

פרק 14 "לב הזהב" שיחה עם פרופסור ג'יי לביא שהקים את מחלקת השתלות הלב בבית החולים תל השומר

https://open.spotify.com/episode/2MAw7S8yy5tC4NYvB5qByd?si=425d8eda91754b4d

פרק 33 "על בחירות ויחסים" עם שירה וירון יצחק

https://open.spotify.com/episode/5pripmDsvJ5DaqhZQKltwP?si=4f15c5470be84890

ופרק 40 "והילד הזה הוא אני" שבוא אסף הופך להיות המרואיין ומספר על דרכו המיוחדת בעולם המוזיקה.

https://open.spotify.com/episode/6m3nevUz4BsgdbM5mUjvqd?si=131a58ddcd2c404d

מוזמנים לעקוב אחרי עמוד הפייסבוק של הפודקאסט

ובעיקר להאזין ולהנות!

נשמח לשמוע מה אתם חושבים על המוזיקה הקלאסית, על קונצרטים, ובעיקר איך ניתן להפוך אותם לחוויה שתחבר בין הנגנים לקהל.

מוזמנים לכתוב לנו.