בוא נדבר רגע על אחת מהנקודות הרגישות ביותר

לימוד נגינה אונליין

לימוד אונליין נכנס לחיינו כבשורה גדולה ואיכשהו הפך עבור חלקנו לכוויה אולי פצע,

ואפילו מיאוס עבור חלק גדול מהמורים ובעיקר מורי הנגינה.

אם לפני 4-5 שנים היו מדברים איתנו על לימוד נגינה אונליין ברמה גבוהה,

כנראה היינו שוללים את זה על הסף.

מגיפת הקורונה הגיעה ואיכשהו הבנו שאין ברירה,

זרמנו עם זה כי בעצם לא היתה שום ברירה אחרת למי שרצה להמשיך ולתקשר עם התלמידים,

להמשיך וללמד ובעיקר להשתכר למחייתו.

בהתחלה זה הרגיש לא רע בכלל

בשלב הראשון, אפילו ראינו שיש בזה לא מעט יתרונות:

לא צריך לבזבז כל כך הרבה זמן בנסיעות ממקום למקום,

אפשר להיות הרבה יותר גמישים בזמנים,

גם אנחנו, גם התלמידים, בטח ובטח בתקופה שכולם יושבים בבית.

פתאום גילינו שהתלמידים מתאמנים בלי עמוד תווים או כל תנאים בסיסיים אחרים:)

עם חלק מהתלמידים פתאום נוצר קשר הרבה יותר טוב,

אם שיעור מתבטל מסיבה כזו או אחרת אין שום בעיה להחזיר

וכו' וכו'.

ככל שעבר הזמן לימוד האונליין חזר להיות "מוקצה" עם או בלי חמת המיאוס....

בגדול כולנו מבינים שיש ללימוד האונליין הרבה יתרונות:

כשאנחנו לא מרגישים טוב,

כשתלמידים לא מרגישים טוב,

או שפשוט אין להם דרך להגיע לשיעור - זה פתרון שיכול להיות אידאלי.

זו אפשרות לשיעורים נוספים בתקופות חופשים, במיוחד באזורים פריפריאליים כשהתלמידים תלויים בהסעות.

אם אנחנו צריכים לנסוע לחו"ל עם התזמורת או כל משימה אחרת,

אירועים בטחוניים שלא מאפשרים להגיע למרכזי המוזיקה,

באמת שלא חסר,

ואיכשהו הרוב הגדול של המורים פשוט לא מוכן לשמוע על עוד שיעור בזום,

ורואה באופן כללי בזום רעה גדולה שהגיעה לעולמינו.

בואו נעשה רגע סדר וננסה להבין מה קורה פה

לגבי החסרונות כולנו מודעים להם:

איכות הצליל,

תחושת הויבראציה,

האוברטונים,

יש כלים שנשמעים נורא או אפילו לא ניתן לזהות את הצליל והמצלול שלהם,

מורות לפיתוח קול בכלל טוענות שזה בלתי אפשרי ללמד אונליין.

נושא הלייטנסי - הדיליי - מה שלא באמת מאפשר לנגן ביחד,

אין את ההנאה, תחושת היחד ושאר היתרונות של נגינה משותפת,

שלא לדבר על המוטיבציה הגדולה שזה בדרך כלל נותן לתלמידים.

בנוסף,

אנחנו מפספסים את היכולת ללמוד להאזין ולהגיב בזמן אמת לנגן שלידך,

וזו אחת מהמיומנויות המשמעותיות ביותר-

להקשיב להגיב ובכלל לייצר את דו השיח הזה.

נכון, אפשר להקליט, והנגן ינגן עם הליווי אבל לא לזה התכוון המשורר וגם לא אני.

יש המון ניואנסים קטנים וסופר קריטיים שאי אפשר לעשות ממרחק:

לדייק את האחיזה,

את המנח הנכון של הידיים,

של האצבעות,

של העמידה, הנשימה.

וגם לא להגיע למבנה משפט מוזיקלי איכותי - כזה שאפשר לדבר בו על רגש-

אני מניחה שלכל אחת ואחד מכם יש עוד רשימה ארוכה של מה לא טוב בזום.

אני מזמינה להסתכל רגע על החלק המוצלח שבאונליין

אני רוצה דווקא לדבר על הדברים שכן טובים שיכולים לקדם תלמידים בצורה בלתי רגילה.

למה?

כי טכנולוגיה הפכה לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו,

והחכמה הגדולה היא לדעת לרתום אותה לחיינו בצורה נכונה ובונה.

כזו שתורמת.

לדעת לרתום אותה בצורתה המיטיבה.

אדגיש שאני לא מתייחסת לטכנולוגיה ספציפית מכיוון שהכל משתנה מרגע לרגע.

לאחרונה, כמה שבועות לפני כתיבת הפוסט הזה, גילינו שזום עשו שינויי הגדרות והיכולת לשמוע את הצלילים ירדה בצורה משמעותית במגוון רחב של כלים.

מצד שני, נכון לכתיבת הפוסט, נראה (או יותר נכון נשמע) שהכל עובד הרבה יותר טוב בגוגל מיט -

כך שהדברים משתנים ללא הרף ופלטפורמות קמות ומשתנות בקצב מסחרר.

אז מה כל כך טוב באונליין ואיך אנחנו יכלים להשתמש בלימוד האונליין בצורה מיטיבה?

1. ְְְחיסכון בזמן

2. היכולת של התלמיד והתלמידה לנהל את תיאום השיעורים בעצמם ללא הצורך להיות תלויים בהורים - בעיקר באזורי פריפריה. זה אולי נשמע זניח, אבל לילדים של היום זו נקודה סופר משמעותית ביכולת לבנות מוטיבציה פנימית. זה הופך להיות שלהם ובניהולם.

3. היכולת לתאם שיעור עם מורה שלא מלמד באזור. זה יכול להיות בארץ ויכול להיות מורה בחו"ל או ההפך, תלמיד מחו"ל שרוצה ללמוד אצלך. - בקיצור לפתוח אפשרויות נוספות. סוף סוף לפרוץ גבולות גאוגרפיים.

4. תגלית שגיליתי ממש במקרה ועוסקת בנושא היכולת לתקשר דרך ובעזרת המסכים: מסתבר שילדים אוטיסטיים התקדמו בצורה בלתי רגילה בזכות הקשר הממוסך - מה שאומר שלחלק מהילדים שאנחנו פוגשים בעיקר אלו שבגיל ההתבגרות זה לפעמים הרבה יותר קל לתקשר עם המורה כשיש מסך שמפריד בינהם.

5. לפרוץ גבולות ואופקים - האונליין מאפשר לנו לגלות דברים חדשים אם זה קורסים, מורים, סדנאות ואפליקציות שהופכות את האימון להרבה יותר מהנה וכשעובדים איתן נכון זה גם אימון הרבה יותר אפקטיבי.

6. הורדת עליות - כן לא משנה מאיפה נסתכל על זה זה יותר זול. גם שיעורים יקרים עם מורים מעולים יעלו פחות אפילו מעצם העובדה שלא צריך לנסוע/ לטוס וכו'

7. החזרת שיעורים - סוף סוף אפשר לפתור את הנושא הכאוב הזה. הרי מורים לנגינה עובדים כל יום כל היום, ולהחזיר שיעור שהתבטל זה כמעט ולא אפשרי במסגרת הפיזית. הרבה יותר פשוט ומציאותי זה להחזיר את השיעור אונליין בזמן קרוב למועד הביטול - מה שמאפשר לשמור על הרצף.

איך עושים את זה נכון?

אי אפשר להעביר שיעור פיזי כמו שהוא לאונליין.

אי אפשר לעשות copy paste

זה פשוט לא עובד.

את זה כבר הבנו נכון?

אז איך כן?

יש כמה וכמה אופציות:

קודם כל חשוב למפות מה ניתן לעשות מרחוק ומה לא,

בדיוק כמו שכתבתי בתחילת הפוסט הזה.

חלק גדול מהעבודה הטכנית והתרגול ניתן לעשות בעזרת אפליקציות ויוטיוב-

מה שמאפשר לתלמיד לתרגל הרבה יותר טוב ובהנאה,

ולהגיע לשיעור הפיזי יותר מוכן, עם יכולת יישום הרבה יותר גבוהה בזמן השיעור.

שיעורי האונליין מאפשרים את "עבודת האמצע" - העבודה הרוחבית.

אין שום טעם לעשות עבודה מדוייקת של משפט המוזיקלי והבעה,

מצד שני זו הזדמנות מעולה "לרוץ" על חלקים טכניים,

על קריאת רפרטואר חדש.

הזדמנות מעולה לעבודה מסוג חדש

שיעורי אונליין הם הזדמנות מעולה להאזנה משותפת, להשוואת ביצועים.

אפשרות להחשף ליצירות חדשות.

האונליין הוא הזדמנות טובה לתת לתלמידים להוביל את השיעור,

ובכך לייצר איתם תהליך משותף שיש להם חלק משמעותי בו.

לתת להם להביא מעולמות התוכן שלהם,

להסביר מה מעניין אותם בזה,

ולנצל את זמן השיעור לחפש ביחד איתם חומרים נוספים ורלוונטיים בפלטפורמות אותן הם צורכים.

אופציה נוספת היא להשתמש בשיעורי אונליין כתגבור תרגול במהלך השבוע.

אחד האתגרים הגדולים של התלמידים היום הוא נושא התרגול והאימון.

יתן לשלב במהלך השבוע שיעור פרטני מקוצר או אפילו לכמה תלמידים ביחד שכל מטרתו הוא תרגול משותף,

וכך לייצר עוגן נוסף במהלך השבוע.

לסיכום:

העולם שלנו משתנה בקצב מסחרר,

גם אם נראה לנו שהמהפכה הטכנולוגית בשיאה,

מומחים טוענים שאנחנו רק בראשיתה.

לכל דבר בעולם יש יתרונות וחסרונות,

זו הבחירה שלנו איך להשתמש בדברים ואיך למקסם אותם למען מטרות חשובות וטובות.

הימנעות היא לא דרך,

היא העמדת פנים או טמינת הראש בחול.

ולכן, לאט לאט רצוי להכניס גם כלים טכנולוגיים למהלכי השיעור-

זה יכול להיות בהתחלה בנייה של ארועים חד פעמיים המשתמשים באונליין או באפליקציות,

בהמשך כאפשרות לשיעור קבוע אחת לכמה זמן או אפילו תרגול נוסף פעם בשבוע.

החוכמה היא לנסות ולהתנסות,

לחוש מה נכון לכם, מה נכון לתלמידים,

לקבל קצת ביטחון ולהמשיך הלאה.

כשמעזים מגיעים לעולמות מרתקים,

שלא לדבר על האנרגיה המתחדשת והיצירתיות הפורחת

זה הזמן להעז ולהיות הגשר לשינוי